הסדנה הבאה תתקיים בתאריכים
כ"ג-כ"ה סיון התשפ"ג
12-14.06.23
ההרשמה נפתחה!
להרשמה לחץ כאן
יעקב
בן 37, גר בקליפורניה, ארה"ב, רווק, יהודי
מתוך הספר "אז ועכשיו" (כרגע רק באנגלית, יתורגם לעברית בקרוב).
המשיכה החד מינית אצלי הייתה הרגשה חזקה, אבל אף פעם לא מימשתי אותה במילים או במעשים (חוץ מפנטזיה בזמן אוננות). בזמנו, רציתי להאמין שהתחושות ייעלמו אם אני רק אתעלם מהן, והרגשתי מאד חרד כשתחושות אלה עלו בי. עם הזמן, נהייתי חסר תקווה שהמשיכות האלה יגיעו לפתרון, והרגשתי שכל האופציות לפני היו לא טובות. היה לי קשה לישון, ולעיתים קרובות הייתי מדוכא.
רצון למשפחה מסורתית, חוסר עניין באורח חיים הומוסקסואליים.
ההתנהגות המינית שלי לא השתנתה (אף פעם לא הייתי פעיל מינית), אבל אני נוטה להתעניין בזה פחות. המשיכה החד מינית שלי ירדה קצת, אבל הרבה יותר חשוב, אני מקבל אותה כחלק ממי שאני. אני פתוח עם זה עם החברים שלי ולרוב אני מוצא סיפוק לצרכים שלי באינטימיות עם גברים בדרכים לא מיניות. זה פותר, רוב הזמן, את הקונפליקט שלי, ואני יוצא לדייטים עם נשים עם יותר פתיחות וביטחון עצמי. התוצאה היא עלייה קטנה במשיכה המינית שלי לנשים, והרבה יותר רצון לקשר רומנטי עם אישה.
משיכה חד-מינית "אז"
מוטיבציה
משיכה חד-מינית היום
טיפול (עם מטפל מטעם JONAH), סדנת "הגבר שבי", בניית קהילה של גברים תומכים. כל אלה, ביחד, גרמו להרבה יותר קבלה ואהבה עצמית. לא הייתי מגיע לסיפוק כזה בלעדיהם.
מה הוביל
לשינוי?
טיפול, אבל כל חלק בתהליך היה חשוב.
הכי מועיל?
לא חוויתי שום תוצאות שליליות מנסיונות השינוי שלי. בדיוק ההפך. הבנתי שגם שינוי וגם עבודה פרו-הומואית היו אופציות מאתגרות קשות עם פוטנציאל לסיכון. "שב ואל תעשה" כבר לא הייתה אפשרות עבורי, אבל הכיוון הפרו-הומואי היה נראה לי יותר קיצוני וקבוע. ראיתי את האופציה לשינוי כיותר מדוד וגם הפיך אם זה לא יניב פרות.
פחות מועיל,
או אפילו מזיק?
שיפור מאסיבי בהסתכלות שלי על החיים, בקבלה העצמית, בתחושת הגבריות שלי, ובירידה בחרדה.