הסדנה הבאה תתקיים בתאריכים
כ"ג-כ"ה סיון התשפ"ג
12-14.06.23
ההרשמה נפתחה!
להרשמה לחץ כאן
סטיב
לפני שהתחלתי את המסע הזה, הייתי מקיים יחסיים מזדמניים עם גברים בסתר. רוב המפגשים האלה היו במקומות ציבוריים והיו אנונימיים, עם גברים שלא פגשתי לפניכן. אפילו לא ידעתי את שמם. ובכל זאת, לא הזדהיתי כהומו. כל החברים והמשפחה שלי התייחסו אלי כסטרייט. וגם אני התייחסתי לעצמי ככה.
עם הזמן, מספר המפגשים האלה גדל, ולפעמים ההתנהגות הזאת הפכה לאובססיבית וקומפולסיבית. זה מאד הפריע לי, וכתוצאה, התנהלות החיים שלי נפגעה. הייתי עצוב, מדוכא, והיה לי קשה לישון. הרגשתי בושה ואשמה. רציתי לעצור את זה, אבל לא יכולתי.
משיכה חד-מינית "אז"
למרות שהיתה לי משיכה פיזית לגברים, אף פעם לא חיפשתי קשר רגשי איתם. אף פעם לא הרגשתי בנוח עם המשיכה החד-מינית שלי. היא גרמה לי להרגיש אשמה ובושה. מגיל צעיר, הרגשתי שחסר לי משהו בפנים. הייתי מנסה להשיג זאת, את הדבר ה"חסר" הזה, דרך פנטזיות מיניות על גברים שלדעתי היה להם מה שהיה לי חסר. עם הזמן, זה הוביל למשיכה מינית ולמפגשים מיניים אנונימיים.
בו בזמן, הרגשתי רצון אמיתי ליחסים אינטימיים של אהבה עם נשים. התאהבתי בבחורה, התחתנתי, במחשבה שזה יפחית את המשיכה החד-מינית שלי. וזה לא עבד כפי שציפיתי. התחלתי במסע להבין יותר טוב את המשיכה החד-מינית שלי.
בהתחלה, מצאתי סדנה חווייתית שהועילה לי מאוד. יכולתי להבין את הדינמיקה שבילדות שלי שהובילה אותי למשיכה החד-מינית הלא רצויה שלי. היו לי כמה שנים של הטרוסקואליות שלמה בלי אף משיכה לגבר או פנטזיות על גברים. רק כאשר אשתי חלתה ולא יכלה להמשיך ולתמוך בי, הסוגיה חזרה.
אז גיליתי את קהילת People Can Change. בעזרת הסדנאות "הגבר שבי" ו"המסע מעבר" (Journey Beyond) וקבוצות התמיכה, יכולתי לחזור לדרך שהייתי בה מקודם. בלי הסדנאות והתרגילים שהן מציעות, לא הייתי הגבר ההטרוסקואלי שאני היום.
מוטיבציה
דרך העבודה שעשיתי, ההתובנות שלי על איך טראומות הילדות השפיעו עלי, ההתמיכה של גברים אחרים והתמיכה שנתתי להם, יכולתי לשנות את ההתנהגות המינית שלי. אני כבר לא מחפש מין עם גברים מזדמנים (כבר 18 שנים) וכמעט ולא מפנטז על גברים (כבר 6 שנים), ויש לי משיכה טובה ובריאה לנשים. אני מגורה על ידי נשים ויש לי יחסים אינטימיים בריאים עם אשתי.
משיכה חד-מינית היום
בנוסף לטיפול החוויתי והעבודה עם קהילת People Can Change, אני נעזר בטיפול פרטני, פגישות של מכורים מינים אנונימיים (12 הצעדים) וה-Mankind Project כדי להמשיך את ההצלה שהשגתי עם השנים.
קשה להגדיר מה היה הכי מועיל בכל התהליך שלי. אני מאמין שזה כל העבודה שעשיתי יחד עם התמיכה והאהבה של אשתי.
מה הוביל
לשינוי?
הכי מועיל?
מפגשים מזדמנים מיניים עם גברים. גם מטפל אחד אמר לי שאני הומו ושאני צריך לצאת מהארון. מאד נפגעתי ולא חזרתי עליו. לו רק יכולתי לומר לו כמה הוא טעה.
לא היו תוצאות מזיקות מהתהליך שלי. ההפך הוא הנכון. הייתי מדוכא עם מחשבות אובדניות לפניכן.
פחות מועיל,
או אפילו מזיק?
יש לי הרבה מאד תועלת לא קשורה למשיכה החד-מינית הלא רצויה שלי. הפכתי לגבר בעל ביטחון עצמי, יושר, והערכה עצמית בריאה. אני מסוגל להיות בעל יותר טוב, אבא יותר טוב, בן, עובד ובן אדם יותר טוב. אני מבין את הגבריות שלי ויכול לבטא אותה. יש לי יחסים כנים, פתוחים ומשמעותיים עם חברים, המבוססים על מה ומי אני באמת. אני אדם שמח ואני מביא שמחה לסובבים אותי. זה בכלל לא מה שהייתי לפני העבודה הזאת.
אני חוויתי שינוי דרמטי בנטיות/משיכות המיניות שלי. קל להגיד שזה בלתי אפשרי אם לא חווית את זה.
אינני יכול לדמיין איפה הייתי היום בלי העבודה הזאת. אני לא חושב שהייתי נשוי. אולי לא הייתי אפילו בחיים.