top of page

מונטי

הייתי מדוכא, קומפולסיבי, כועס, היפר-מיני, ועם נטייה להימנע מהחיים. הייתי מאד מסוגר ומלא אשמה. שקלתי התאבדות. סיפרו עלי בפומבי, וזה העצים את הבושה שלי. רציתי למות.

 

המשיכה החד מינית שלי לא הדהדה עם איך שרציתי לנהל את החיים שלי. חלק מהמוטיבציה הייתה רוחנית. אבל בעיקר ההומוסקסואליות פשוט לא עבדה בשבילי.

 

אני כל כך הרבה יותר בריא, מבחינה מנטלית, רוחנית, ופיזית. יש גברים שאני נמשך עליהם, אבל המשיכות הללו לא שולטות בי. יש לי קשרים עמוקים ומשמעותיים עם גברים, גם עם גברים שחיים כ'הומואים' וגם עם סטרייטים, וכל הקשרים הללו נקיים לחלוטין מגוון מיני. אני הרבה יותר נמשך לנשים, למרות שתמיד חוויתי משיכה לנשים. ברם, היום אני מרגיש מוכן ליחסים רומנטיים, דבר שלא היה בעבר.

 

משיכה חד-מינית "אז"
מוטיבציה
משיכה חד-מינית היום

הייתי בטיפול עם מטפל מוסמך בישראל. סדנאות חווייתיות, הרבה זמן וסבלנות. מאז שהתחלתי את העבודה הזאת, חוויתי ירידה במשיכתי החד מינית, אבל זה ביחס ישר לכמה אני מקפיד ליישר את עצמי עם הערכים הנכונים לי. ככל שאני מקפיד על זה יותר, יש יותר ירידה במשיכה החד מינית שלי. בתקופות שאני עצלן ולא משקיע בעבודה האישית ובהתפתחות שלי, אני נסוג חזרה להרגלים ישנים והרסניים, גם מיניים וגם אחרים.

 

מה הוביל
לשינוי?

סדנת "קול השופר", סדנת "Journey Beyond" ("המסע מעבר"), והמטפל שלי.

הכי מועיל?

לא יכול לחשוב על משהו מזיק.

פחות מועיל,
או אפילו מזיק?

כמובן שעבדתי על עצמי באופן כללי, ולא רק על המיניות. אני מכיר בזה שניסיונות לשינוי הם לא בשביל כולם. החברים שלי שחיים חיים הומוסקסואליים מאושרים עם הבחירות שלהם, כמו גם החברים שלי שעובדים על שינוי. האם כל אחד יכול להשתנות? אין לי מושג. אבל האם שינוי הוא אפשרי לאנשים מסוימים? בהחלט. בנוסף מאד חשוב שתהליך כזה לא יהיה כרוך באשמה.

 

יתרונות נוספים
bottom of page