Brothers Road
ישראל

מוריס

 

בן 36, גר באלבמה, ארה"ב, רווק, נוצרי

מתוך הספר "אז ועכשיו" (כרגע רק באנגלית, יתורגם לעברית בקרוב).

 

 

משיכה חד-מינית "אז"

 

אף פעם לא חשתי שאני באמת הומו, למרות שנמשכתי לאותו מין שלי. משיכות אלה היו חזקות ולעיתים מאד מפריעות. לא היו לי בכלל משיכות לנשים. אף פעם לא הרגשתי שמה שאני חיפשתי היה סקס. אני רק זוכר את הכאב המייסר שחוויתי לפני שגיליתי את PCC. הכאב היה מאוד אינטנסיבי, במיוחד בשנות העשרים המוקדמות שלי. לא היה לי לאן לפנות. דיברתי עם חברים מהכנסייה שלי ולא היה להם מה להגיד לי. הייתי אבוד ואפילו אובדני. זו היתה תקופה מאד מפחידה עבורי. הייתי במצב רגשי מטורף.

 

מוטיבציה

 

הקהילה ה"גאה" פשוט לא ענתה לצרכים שלי. לא הזדהיתי עם הומואים. סקס בין גברים היה נראה לי יותר מדי, ולא מה שאני באמת חיפשתי. מצאתי את הקהילה הex-gay, והיא היתה קרובה יותר לזהות שלי כגבר עם משיכה חד-מינית. אנשים אלה עוזרים לי להרגיש שלם וגברי. הם עוזרים לי להבין ולשמור על גבולות בריאים המותאמים לצרכים שלי.

 

משיכה חד-מינית היום

 

למדתי איך לתת מענה לצרכים שלי. אני יודע מה אני רוצה מגברים אחרים. השינוי הגדול ביותר הוא התפיסה שלי לגבי נשים. לפניכן, הרגשתי שאני לא מסוגל להתחתן ושזה אף פעם לא יקרה. חשתי מעט משיכות, אם בכלל, למין השני. אבל היום אני מרגיש בטוח שאם אני אתחתן, יהיו לי נישואין טובים ומוצלחים. זה שינוי קיצוני. זה גם שינוי קיצוני בזהות שלי. בתור ילד, הייתי מבולבל. לא הבנתי את המשיכות שלי ואת הרגשות שלי. היום אני מרגשי כמו גבר נורמטיבי עם כמה פצעים רגשיים פתוחים. העננים והערפל התפזרו.

 

מה הוביל לשינוי

 

טיפול לא עזר לי. חוויות דתיות גם לא עשו לי כלום. אני פשוט לא מאמין ב"ריפוי דרך אמונה." מה עזר לי? לקרוא את הספרים ולעשות את העבודה! בשבילי, שום דבר לא עולה על הבנה עצמית. אני חשתי שזה יותר טוב כשאני יכול לקרוא את הספרים, לאמץ את מה ששייך לי, לזרוק את מה שלא, וליצור את הדרך שלי.

 

אני ממליץ בחום את Reparative Therapy of Male Homosexuality של ניקולוסי. ספר גדול! גם Battle for Normalcy. אני אוהב את הספר הזה. הוא עושה הבחנות ונותן שמות לרגשות, הרגשות וחוויות מהעבר שאף פעם לא חשבתי שאוכל לנסח. בלי הספר הזה והטרמינולוגיה שלו, לא הייתי מגיע למקום שאני היום. עוד ספר הוא Coming our Straight מאת רוברט כהן. זה נתן לי את הכלים ליישם בפועל את כל מה שלמדתי.

 

בנוסף לזה, PCC שינה לי את החיים! שום דבר לא היה קורה בלי העזרה של PCC. שום דבר!

 

זה מרגיש טוב להיות גבר בין גברים, להרגיש מקובל, לדעת שזה בסדר להיות גבר. זה כל כך מדהים להיות מישהו עם משיכה חד-מינית ולא להרגיש בושה! אני לא שונא או מתעב את המשיכות החד-מיניות שלי. אני לא שונא להיות "הומוסקסואל", כפי שאנשים מסויימים היו מגדירים אותי. אני גאה במי שאני, וPCC נתן לי את זה!

 

זה נתן לי את היכולת – למרות הקהילה הדתית שלי – להיות מישהו עם ערך עצמי וגאווה בעצמי! זה עזר לי למצוא את הזהות שלי! היום אני מרגיש בנוח להיות גבר. יש לי קהילה של אנשים (מ PCC( שלא יסולא בפז, ואני יכול לדבר איתם על סוגיות אלה במרחב לא מיני. אני מרגיש שלם. האשמה שהיתה לי פעם כבר איננה. אני מרגיש חופשי!

 

הכי מועיל?

 

כמעט הכל היה מועיל. אין לי תלונות.

 

פחות מועיל, או אפילו מזיק?

 

שום דבר לא הזיק. אף פעם לא הרגשתי לחץ או שדוחפים אותי לקראת משהו. היתה ביקורת שלילית מפעם לפעם, אבל לא הרגשתי שלוחצים עלי. יש לי בעלות על הגבר שבי, ואני יכול לבחור, ולא לבחור. כבר עשיתי בחירות רבות. וזה לא "ביג דיל."

 

יתרונות נוספים

 

יש לי זהות, וזהות שאני גאה בה! אני כבר לא מבולבל, לבד, ותוהה לאן החיים שלי הולכים. אני גאה להיות גבר. אני גאה במשיכות החד-מיניות שלי. אני יודע שיש אנשים שלא מרגישים ככה, אבל אני כן. אני בנאדם שלם. אין לי ממה להתבייש.

 

תמיד חשתי פחות מגברים אחרים ופחדתי מהם. תמיד חשבתי שאני שונה מהם, ושהם לא הבינו, ולא יכלו להבין אותי. PCC עזר לי לחסל את הרגשות האלה! אני גבר בן גברים ושווה לכל גבר. אני איש אינטליגנטי ובעל יכולת.

 

יש כל כך הרבה תועלת, שקשה למנות את הכל. זה חודר לכל כך הרבה בחיי. זה משפיע על איך אני עם אנשים, איך אני מתמודד עם הבוס שלי (הוא גבר), איך שאני מתייחס לאנשים שאני מעריץ אותם, איך שאני עם אנשים שאני תופס כ"יותר מסודרים" ממני, וכו'. אני כל כך יותר שמח! הערפל והבלבול אינם! אני חופשי!