top of page

עלי

 

בן 25, גר באנגליה, רווק (מעונין להתחתן) מוסלמי שיעי


מתוך הספר "אז ועכשיו" (כרגע רק באנגלית, יתורגם לעברית בקרוב).

משיכה חד מינית "אז"

 

משיכתי החד-מינית השלטתה על כל חיי. הרגשתי כה מנותק מהמגדר שלי וחיפשתי קירבה, הכרה והעצמה מגבר יותר מבוגר. התנחמתי בפורנוגרפיה כ"ריפוי מדומה". משיכתי החד-מינית ופורנוגרפיה הוו קונפליקט כבד עם האמונות שלי, ובמשך הרבה זמן הרגשתי שאני רע במהותי ושסופי להיות בגהינום. הערך העצמי שלי, במיוחד בקשר לגוף שלי, היה מאוד נמוך. הסתרתי את המשיכה החד-מינית שלי במשך 11 שנה, עד שבגיל 23 הייתי בדכאון קליני מתון במשך שבועיים, ואז הייתי צריך לגלות את הסוד לי.

 

מוטיבציה

 

המוטיבציה לטפל במשיכה החד-מינית שלי באה ממני ולא משום מקום אחר. הרגשתי שמשיכה חד-מינית היא פגם בהתפתחות שלי, כי אף פעם לא הבנתי את המגדר שלי. המוטיבציה הגדולה ביותר בשבילי הייתה הידיעה שכל אחד בעולם מקבל נסיונות, והניסיון הענק הזה הוא שלי. מכיוון שאל-והים אף פעם לא מעמיס על שום נשמה יותר ממה שהיא מסוגלת לעמוד בו (קורן23:62( ידעתי שגם לי יש את הכוח בתוכי. האמת היא שאני מברך על המשיכה החד-מינית שלי כי בלעדיה לא הייתי מבין את עצמי או את האל-והים כמו שאני מבין היום.

 

משיכה חד-מינית היום

 

אף פעם לא יכולתי לדמיין שינוי כה גדול כפי שראיתי בזמן כה קצר. תוך שנה אחת של גילוי עצמי, המשיכות החד-מיניות שלי התמעטו בצורה דרסטית. זה מכיוון שהבנתי מה משמעות המשיכות האלה עבורי ולמה היו לי אותן. בשנה הבאה, ככר יכולתי לגשת למין השני במטרה להתחתן. אני גיליתי את ה"סוד" שלי לכל אחד במשפחתי המצומצמת, חברים קרובים ואפילו בחורה שיצאתי איתה! היום שאני כבר שנתיים במסע, משיכה חד-מינית היא אחד הרעשי רקע בחיי. היא לא משתלטת עלי כמו בעבר. וההטרוסקסואליות הרדומה שלי, דבר שאני מאמין שתמיד הייתה שם, קיבלה סוף סוף את הזמן לבטא את עצמה.

 

מה הוביל לשינוי

 

לקרוא את Reparative Therapy for the Male Homosexual של ניקולוסי הביא דמעות לעיני, זה היה כאילו הוא נכתב עלי. אלה היו דמעות של שמחה – מישהו הבין אותי! אם לא הייתי עושה שינויים בצורה פעילה, לא הייתי רואה הקלה. העצה הטובה ביותר שאני יכול לתת, היא מה שמטפל אחד אמר לי: לצאת המשיכה חד-מינית הוא "שינוי באורח חיים". עשיתי ביבליותרפיה, טיפול, סדנאות, שיחות פתוחות עם משפחתי ועם חברים, התגברתי על פצעי ספורט, בניתי חברויות, ואפילו עשיתי בלוג על החוויה והגילויים שלי. אני חש כאילו שאני מגלה את עצמי כל יום.

 

הכי מועיל?

 

"הגבר שבי" הייתה חוויה משנה חיים. אני גם מאד מעריך את ועידות הוידיו הקבוצתיות שהיו אחר כך.

 

פחות מועיל, או אפילו מזיק?

 

שום דבר לא הזיק.

 

יתרונות נוספים

 

תמיד היה לי בטחון עצמי חיצוני, אבל לא פנימי. המאמצים האלה איפשרו לי להיות אדם עם ביטחון עצמי פנימי, לאהוב את עצמי, ולראות בי כוחות שלא יכולתי לראות לפני כן. אני עושה בלוג בתקווה לתמוך באחרים בקהילת המוסלמים, לעזור לאנשים כמוני.

bottom of page