Brothers Road
ישראל

משיכה חד מינית "אז"

 

אף פעם לא "יצאתי" בפומבי. רוב הפעילות שלי היתה אוננות עם פורנוגרפיה ופנטזיות, והיו לי כמה מפגשים ספורים עם גברים אחרים. ההתמכרות לפורנוגרפיה היא מה שהביאה אותי לקבוצה נוצרית של 12 הצעדים לאנשים עם התמכרות מינית. זה היה מועיל, אבל לא טיפל בענין עד הסוף. הרבה אנשים בקבוצה אמרו לי שאני כנראה הומו, ושאני צריך לקבל את זה. אני חשתי שהם לא ממש הקשיבו לי. האמנתי בזמנו שאני הטרוסקסואל, אבל נאבקתי עם משיכה חד-מינית לעיתים קרובות. היו לי חברות, והצלחתי לקיים יחסי מין עם נשים. אבל לפעמים, הרגשתי שרציתי גבר, והרגשתי נכות מול גברים אחרים, שנראו בעיני כ"גברים אמיתיים".

 

מוטיבציה

 

תמיד ידעתי שזה לא חלק ממה שאני רוצה להיות. תמיד היה משהו בי שהיסס "לצאת מהארון" ובשבילי זה היה יותר מסובך מפשוט לחיות כהומו. אני גבר, אני רוצה להיות גבר, אני אוהב להיות גבר. ידעתי שבשבילי אישית, משיכה חד-מינית היתה עיוות מיני של הבנאדם שרציתי להיות. הרגשה לקויה של הגבריות שלי, יחד עם גישה שלילית על גבריות בכלל שנכפתה עלי מגיל צעיר, אלה, גמרו לי לקשיים בלהזדהות עם גברים ועם הגבריות הטבעית שלי.

 

משיכה חד-מינית היום

 

יש לי עדיין רגשות של משיכה חד-מינית לעיתים רחוקות יחסית. יש בהחלט ירידה משמעותית. בדרך כלל, כשאני חווה משיכה חד-מינית היום, זה מסמן לי שמשהו בחיים שלי לא מסתדר, ואז אני מגיב לזה בצורה כזו. אני נהיה כולי מרוכז במשיכה, אבל עצם התהליך של להסתכל על מה שקורה לי הוא מספיק כדי לגרום לרגשות הללו להתפזר. או שאני חש "לא מספיק" בגבריות שלי, או שאני מתוסכל בגלל משהו. לפעמים אני כן מסתכל בפורנוגרפיה, אבל התדירות היא הרבה פחות מבעבר. יש לי מערכת יחסים טובה עם החברה שלי, והיא מודעת לקשיים שלי בנושא הזה. כשאני חש בטחון בעצמי ובגבריות שלי, אני חווה עליה במשיכה שלי למין השני. כשאני מרגיש כמו גבר, נשים הופכות ליותר יפות, ואני נהיה מודע לנשיות האמיתית שלהן.

 

מה הוביל לשינוי

 

לעבוד בשיטת 12 הצעדים, קריאת ספרות על משיכה-חד-מינית, להיות בקשר עם גברים אחרים, עבודה עצמית, ולהיות כנה עם עצמי. בהתחלה, היו לי כמה מפגשים עם מטפל, שעזרו לי מאד, במיוחד בעבודה על הערך העצמי שלי, עבודה שנמשכת עד היום. השקעתי בלהיות מעורב בעולם הגברים, שבו בזמן אני נשאר נאמן לעצמי. אני מתחבר יותר טוב עם גברים, וחש יותר בנוח עם הגבריות שלי. בפשטות היום אני נהנה מלהיות גבר.

 

הכי מועיל?

 

עצם היכולת שלי להיות מודע למה אני עובר היתה מספיקה כדי לעזור לי יותר מכל דבר. כשמצאתי את "people can change", גיליתי שיש אנשים אחרים העוברים חוויות דומות לשלי, ושיש גם שֶם למה שאני עובר! רק הידע הזה היה מספיק לחולל שינוי ענק בחיי. בנוסף, מצאתי שהדבר הטוב ביותר עבורי הוא לדחוף את עצמי להיות יותר מעורב עם גברים (בצורה לא מינית). אם יש משהו שאני מעריך במיוחד בגבר מסוים, זה בסדר. זה לא אומר שאני אדם לקוי. לכן אני יכול ומסוגל להתייחס לגברים אחרים הרבה יותר טוב מפעם.

 

פחות מועיל, או אפילו מזיק?

לספר על עצמי לאנשים. בדרך כלל, אנשים לא מבינים, או לא באמת מקשיבים למה שאני אומר להם, אז אני לא מספר.

 

יתרונות נוספים

 

יש לי יותר ערך עצמי ואני יותר אסרטיבי. אני הרבה פחות עלול להיות מושפע מאנשים אחרים. גברים שפעם הייתי מעריך או מפחד מהם כבר לא נראים לי כמו חצי-אלקים – הם פשוט גברים שיש להם תכנים שאני אוהב. אני יכול לדבר איתם אם ארצה ולהתייחס אליהם כשווים.

 

אני חש תחושה יותר גדולה של שלום בחיי, אפילו כשדברים לא מסתדרים יפה. אני יכול לזהות, בדרך כלל, את הסיבה לאי-נוחות שלי, ולחיות בשלום עם מה שאני לא יכול לשנות.

 

אני מרגיש יותר בשלום עם הגוף שלי. אני כבר לא מחשיב את עצמי כפחות מגברים אחרים, ואפילו כשאני פוגש גבר שפעם הייתי מפחד ממנו או מרגיש משיכה כלפיו, אני יכול להכיר בתכונות שלו, פיזיות או אחרות, אבל אינני חש פחות ממנו.

 

אני רואה נשים בצורה שונה לחלוטין היום. במובן אחד, יותר קשה לי להתחבר להן, כי אני לא מבין אותן. אבל זה בסדר בשבילי היום. זה בסדר בשבילי לא לחשוב כמו אישה. אני כבר לא צריך להיות "הילד הטוב" ולא הגעתי לעולם כדי למצוא חן בעיניהן. אין שום דבר לא בסדר בלהיות גבר ולחשוב ולהתנהג כגבר. אני שם לב לנשים היום בצורה שונה מפעם. אני שם לב לנשיות שלהן, ולהבדלים שלהן – שיכולים להיות מקסימיים ומעצבנים באותו הזמן!